|
|
|
|
 |
מה היתרון בביקורת איכות במקור ? |
|
ביקורת איכות
במקור ע''י גוף שאינו קשור ליצרן ואינו תלוי בו, משפרת את
הסיכוי לקבל מוצר בהתאם לדרישות שכן מדגם אקראי מהמוצר
נבדק על בסיס מפרט בדיקה מוגדר מראש ע''י הלקוח.
הלקוח מקבל
דו''ח מפורט (כולל תמונות) כאשר המוצרים עוד אצל היצרן, כך
שיכול להחליט אם לאשר את המשלוח או לא.
הבדיקה במקור
מורידה ללא ספק את הסיכוי לאי הבנות, רשלנות ואפילו זדון.
ביקורת איכות
במקור תעלה בכל מקרה חלק קטן מעלות קבלת מוצר שאינו עומד
בדרישות.
|
|
|
|
|
 |
מה הסיכוי שהבדיקה "תעלה" על מנת מוצרים שלא עומדת בדרישות
? |
|
בדיקה מדגמית
כרוכה בסיכון יצרן (הסיכוי שמנה טובה תדחה) וסיכון לקוח
(הסיכוי שמנה לא טובה תאושר).
רמת הסיכון
נקבעת בתכנית הדגימה.
תכנית דגימה
מחמירה יותר מקטינה את סיכון הלקוח אך מחייבת מדגמים
גדולים יותר שגוררים עלות בחינה גבוהה יותר.
|
|
|
|
|
 |
האם כדאי לסווג את הפגמים לסוגי פגמים שונים ? |
|
בהחלט. סיווג
לפגמים מסוגים שונים מאפשר להשקיע יותר זמן בדיקה באותם
פרמטרים החשובים, אשר עלולים לגרום לכשל המוצר.
סיווג לסוגי
פגמים שונים תאפשר ניצול יעיל יותר של המשאבים שהוקצעו
לבדיקה.
|
|
|
|
|
 |
כיצד אסווג את הפגמים ? |
|
מקובל לסווג
את הפגמים כמפורט להלן:
פגם קריטי –
פגם אשר עלול לסכן את בטיחות המשתמש או עלול לגרום לאי
עמידה בדרישות חוקים, תקנות או תקני חובה.
פגם מהותי –
פגם שאינו קריטי אך עלול לפגום בשימוש המיועד של המוצר או
להוות פגם אסתתי ברור.
פגם לא מהותי
– פגם אשר בוודאות לא יפגע בפונקציונליות של המוצר ולא
יהווה פגם אסתתי כלשהו אך גורם לאי עמידה בדרישות השרטוט
ו/או המפרט.
|
|
|
|
|
 |
האם בדיקה במקור תשפר את איכות הספק ? |
|
איכות המוצר
נקבעת ע''י איכות ויציבות תהליכי הייצור.
הבדיקה בפני
עצמה אינה יכולה לשפר את התהליכים, אולם עצם הבדיקה עשוייה
להניע את הספק לשפר את התהליכים ואת איכות המוצר.
|
|
|
|
|
 |
האם הבדיקה במקור תשחרר את הספק מאחריות על איכות המצר ? |
|
הבדיקה במקור
נעשית ע''י צד שלישי ובא לתת ללקוח תמונה אודות איכות
המשלוח ולא מתייחסת לתהליכי הייצור.
האחראיות על
איכות המוצר היא של היצרן בלבד.
|